משולחן המנכ”ל – פורום ההייטק יצא לדרך

ביום שלישי האחרון 7 לדצמבר 2021 התקיים מפגש ראשון של פורום ההייטק בנושא העסקת פלסטינים שלשכת המסחר הישראלית פלסטינית הקימה ומנהלת.

את הפורום כיבד בנוכחותו השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג’ שהביע עניין בדעתם של חברות ההייטק בנוגע להעסקת ערבים בכלל ופלסטינים בפרט.

בפורום השתתפו בין השאר מנכ”ל אפל ישראל, מנכ”ל אינטל ירושלים, בכירים מגוגל, בכיר ממיקרוסופט, נציגים מקיידנס, ברודקום ועוד, וכן ענף כלכלה במתפ”ש. מפגש הפורום התקיים במשרדי גוגל בתל אביב.

אנחנו עמלים על הקמת הפורום בחודש האחרון בעיקר לאור הכנסת אישורי עבודה למהנדסי הייטק פלסטינים. הנושא עורר שאלות לא מעטות מצד מגזר ההייטק מחד ומצד גורמי הממשל כמו המשרד לשיתוף פעולה איזורי והמתפ”ש שחיפשו דרך להפגש ולנהל שיח ענייני בנושא.

בפגישה עלו גישותיהן השונות של החברות לגבי אופן העסקת פלסטינאים ואין תמימות דעים לגבי המכסה החדשה לעובדים, נציגי המתפ”ש שמעו לראשונה את גוון הדעות הזה. ישנם גם הרבה דעות לגבי אישורי המעבר, זכויות לינה באמצע השבוע ועוד.

הפורום יפגש על בסיס קבוע תחת ניהול לשכת המסחר הישראלית פלסטינית, וכבר חברות נוספות ביקשו להצטרף.

מעריב: לאחר החלטת הממשלה לאפשר העסקת פלסטינים בהייטק: השר פריג’ קיים דיון עם ראשי התעשייה

משולחן המנכ”ל, נובמבר 2021

כמה עדכונים מהנעשה בלשכה:

בעקבות החלטת הממשלה לאשר מכסות עבודה למהנדסי הייטק פלסטינים אנחנו מרכיבים פורום של בכירים מתעשיית ההייטק למפגשים שנושאם העסקת פלסטינים בהייטק באופן ישיר או עקיף, הפורום יאפשר לחברים לשתף מידע, לקיים דיונים בנושא ולהעלות רעיונות לשיפורים בתנאים המשפיעים על העסקה כזו. המשרד לשיתוף פעולה איזורי, המתפ”ש ועוד גורמים מביעים עניין רב בפורום כזה. הפורום ייפגש לראשונה באירוח של חברת גוגל במהלך דצמבר.

בצד הפלסטיני של תעשיית ההייטק מביעים חשש ושאלות רבות בעקבות אותה החלטה, בנושא מתקיימים דיונים בין הממשלה הפלסטינית לבכירי תעשיית ההייטק. החששות הפלסטינים סובבים בעיקר סביב בריחת מוחות אפשרית, איבוד אנשי צוותי פיתוח חיוניים וקפיצת מחירים – למרות שנושא השכר בהייטק הפלסטיני עובר בשנים האחרונות טלטלה עזה בעקבות כניסה של אפל, גוגל, מיקרוסופט ועוד כמה שחקנים בינלאומיים לזירה.

ליווינו השבוע בכיר פלסטיני בביקור בחברה ישראלית בנסיון ליצור שיתוף פעולה בנושא ייצור.

עבדכם הנאמן השתתף ביום עיון למנכ”לים חדשים בלשכות דו-לאומיות. תודה ליורם אלדר שהרים את המפגש שהיה מעניין ומעשיר, שלא לדבר על ההזדמנות להכיר את השחקנים החדשים מהלשכות המקבילות, ואת מכון היצוא.

להלן מספר כתבות ומאמרים שנאספו במהלך השבוע הנוגעות לפוליטיקה של הכלכלה הישראלית-פלסטינית:

Israel calls to increase financial aid to Palestinian Authority AL-MONITOR

Why is an Israeli minister fundraising for the Palestinians? – opinion/ Ruthie Blum, the Jerusalem Post

Palestinian state-building project faces considerable obstacles

Will an Israeli-Palestinian industrial zone be built in Gaza? / The Jerusalem Post

הגדלת מכסות לעובדים פלסטינים בענפי התעשיה והשירותים

פורסם אתמול (7/11/2021) כי הממשלה החליטה להגדיל את הקצאת היתרי העבודה לפלסטינים בישראל החל מה 1/1/2022. לפי הפירוט הבא: המכסה המירבית בענף התעשייה והשירותים תעמוד על סך של 8,550 עובדים. המכסה המירבית באיזור התעשיה עטרות יעמוד על 3,600 עובדים.

לפי דוח שפורסם ב 2021 על ידי הרשות לחדשנות כ 60% מחברות ההייטק בישראל מתקשות לגייס עובדי פיתוח והמחסור בענף עומד על כ 13,000 עובדים בעלי הכשרה רלוונטית. לכן בתוך המכסות הללו נקבעה מכסה להייטק: 500 עובדים עד לשנת 2024 בשלוש פעימות, 200 ב 2022, עוד 200 ב 2023 ועוד 100 ב 2024. המכסה תוקצה על פי קריטריטונים שנוהגים בהקצאת מכסת עובדים בענפי התעשייה והשירותים, לחברות היי-טק בישראל שיאושרו על ידי הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית ויחוייבו להעסיק את העובדים הפלסטינים בשכר שלא יפחת מ 150% מהשכר הממוצע במשק (שעומד לפי YNET על 11,799 שקל בכלל המשק ללא ההייטק, ועל 26,515 שקל במקצועות ההייטק).

הממשלה תעקוב אחרי השפעת אישורים אילו על חיזוק ענף ההייטק הישראלי בהתאם לצרכיו בכח אדם מיומן מחוץ לישראל ואחר הביקוש לעובדים פלסטינים והשפעתו על עובדים ישראלים בענף ועל הכלכלה הפלסטינית.

על פי סקר הלמ”ס קיים מחסור חמור בכל רמות התעסוקה. המחסור בתעשייה עומד על כ 13,700 עובדים, כאשר ישנם תפקידים עם קושי משמעותי לאיוש על ידי עובדים ישראלים.

הרחבת התעסוקה בישראל יכולה לתרום רבות לצמצום אבטלת צעירים משכילים ונשים, האבטלה מוערכת כיום בכ 15% ברחבי יהודה ושומרון. כאשר בקרב הנשים המספר גבוה הרבה יותר ולא נכנס לסטטיסטיקה כי כ 50% מהנשים אינן משתתפות בכח העבודה.

כ 75% מבוגרי האוניברסיטאות בחוגי הנדסה וטכנולוגיה ברש”פ לא מצליחים למצוא עבודה בתחום לימודיהם. מעריכים את מספר הבוגרים שפנו לתחומי עבודה אחרים בכ 22,000. עוד מעריכים כי כ 5,000 מהנדסים פלסטינים זמינים לעבודה מיידית. לכאן נכנס אלמנט ההתאמה לדרישות של ההייטק הישראלי וידוע כי קיים פער המצריך גישור בעזרת הכשרות, התנסות ועוד.

משולחן המנכ”ל, אוקטובר 2021

כחודשיים עברו מאז שגבי ואני נבחרנו לתפקידינו פה ואני מבקש לעדכן אתכם במה שעשינו בתקופה זו.

יהיה נכון לומר שאת רוב הזמן ניצלנו ללמוד ולהכיר את הזירה שבה אנחנו פועלים, להכיר את השחקנים, לברור ולאתר איך למצב את הלשכה בהמשך הדרך, ובנוסף לאתר ולהבין מהם האתגרים, מה החוזקות, החולשות שלנו ואפילו לאתר את הסיכונים בתחום.

כפי שאתם יודעים עידכנו גם את אתר הלשכה ואנחנו רואים חשיבות רבה בכך שהאתר יהיה דינמי ומעודכן עד כמה שניתן.

בכוונתינו לכנס את המליאה באחד מהחודשים הקרובים להציג ולדון בריענון המשימות והמטרות של הלשכה.

כפי שודאי ידוע לכם, גנץ הודיע על שורת הקלות לפלסטינים לאחר פגישתו עם אבו מאזן, נפגשנו עם נציגים במתפ”ש, ועם מנכ”לית המשרד לשיתוף פעולה איזורי וצוותה לפני ההכרזה. דנו באפשרויות שיתוף פעולה ואפילו בכמה נושאים הקשורים להודעתו של גנץ.

בעקבות הפרסומים על החבילה של גנץ התבקשתי להתראיין בגלי צהל אתמול בבוקר בתוכניתו אל אפי טריגר, מי שמעוניין להאזין יכול דרך הלינק הזה: https://vimeo.com/641206598/8464b90f5d

כחלק מהאמור לעיל פתחתי ערוץ מול כמה חברות הייטק מובילות במטרה להקים פורום שולחן עגול שיפגש לעיתים להעלות ולדון בנושאים הקשורים לשת”פ עם ההייטק הפלסטיני, החברות מביעות עניין רב בפורום כזה, מהמתפ”ש ישמחו להפגש איתם, כנ”ל גם מהמשרד לשיתוף פעולה איזורי.

אם אכן יאושרו תיקני עבודה למהנדסי הייטק כפי שפורסם זה יהיה אחד הנושאים המרכזיים שיעסיקו את הפורום הזה. הפורום יהיה וינוהל תחת מטרית הלשכה ואפרסם את שמות החברות הלוקחות בו חלק לקראת מפגש ראשון.

ביומיום הלשכה מקבלת בקשות שונות למציאת חיבורים מעבר לגדר בתחומי תעשיה שונים וגם נושאים משפטיים שונים ואנחנו מנסים לעזור ואם צריך גם להפנות לגורמים המתאימים.

אני מבקש לסיים עדכון זה בקריאה לכל חברי הלשכה, אם אתם חושבים שיש לכם אפשרות לתרום לתכני הלשכה, רעיונות וכל דבר, נשמח להשתתפותכם הפעילה לשמוע ממכם.

בברכה

גיא חצרוני, מנכ”ל

לשכת המסחר הישראלית-פלסטינית